זה לא הרצון שלך

9 אוג' 2021

יש תנועה חדשה

ספגתי מספיק

יש רוויה בתאים

אני רוויה בך

ומתחיל בי קרב חדש

קרב חדש במלחמה ישנה

מלחמה על זהות

שייכות

אהבה, רצון

ושליטה

שוב הזדמנות להתבוננות

צפייה במנגנון המרתק הזה

האנושי כל כך

כועס, זועם, חרד ונאחז

בטוח שאם יוכל לשלוט ב... אז תהיה לו זהות

ככל שאני מתבוננת במחשבות החדשות האלה, התובנות החדשות האלה אני רואה עוד ועוד סיפורים אנושיים רקומים אל תוך המלחמה הזו.

מעניין להסתכל על זה במסגרת העיצוב האנושי.

ההפרדה הקיימת בכלי הרכב החדש, ההפרדה בין מרכז הרצון למרכז הזהות והמיינד המתעדכן להפרדה הזו.

המעבר המוטציוני הזה מתודעה של 7 מרכזים שבה הזהות והרצון הן אותו הדבר - צ'אקרת הלב, לתודעה של 9 מרכזים שבגוף הזה שלנו שיש בו הפרדה בין זהות לבין רצון.

וההבנה שהרצון אינו קשור יותר לזהות, שני מרכזים נפרדים.

המיינד שלי לובש את החליפה של הרצון המוגדר והזהות הפתוחה.

המלחמה היא של המיינד לחבר בין הדברים ולשלוט.

עכשיו כשיש בתוכי רוויה מזהות האחר הכמעט צמוד אליי המיינד המתעורר שוב לחור השחור של הזהות שאינה קבועה בכלי הרכב שלי, המיינד מחפש את זהות העצמי הזו שוב. בדרך היחידה שהוא מכיר, הכעס המניע לפעולה, פעולה של שליטה בחומר שהמיינד מזהה כ"אני".

ברמה הקולקטיבית יותר, ההתנייה של 400 השנה האחרונות המחברת את הרצון לרגש, לתשוקות. הקרבה לסוף התקופה הזו ומהעבר ל400 שנה הבאות, האינדבידואליות.

המיינד הקולקטיבי, שהחיווט שלו משאיר את מרכז האגו פתוח, מרכז הרצון והשליטה בחומר. למיינד הקולקטיבי אין אנרגיה של שליטה החומר, אז זה הדבר שהוא יתמקד בו כחוסר ולכן יאחז בשליטה בחומר בעזרת כל העומד לרשותו. בתוך החיפוש החדש הזה אחר הזהות האינדבידואלית הייחודית.

המיינד מחבר את שני הדברים ויש אין סוף קולות שונים שמכוונים לאותו הדבר: תקשיבו ללב שלכם, תקשיבו לרצון האישי שלכם, כך תדעו מי אתם באמת, כך תגשימו את חייכם באמת.

אז זהו, שלא.

גיליתי שאני לא יודעת מה אני רוצה, מתוך תהליך של ניסוי וטעייה (ותהייה), אני - עם הרצון המוגדר שלי, הרצון המוגדר הנגיש למיינד שלי (ההגדרה השחורה היחידה במפה שלי). גיליתי שגם אם אני חושבת שאני יודעת מה אני רוצה, כשזה קורה, אני מגלה שזה לא מה שרציתי, או , בפעמים אחרות, אני מגלה שזה קרוב למה שרציתי אך מתגשם באשליית המציאות בצורה שונה לחלוטין ממה שדימיינתי, שונה כל כך שלא יכלתי להעלות אותה על דעתי בכלל.

אז אם אני - האישיות הזו, שחושבת את הרצון שלה - לא יודעת מה אני רוצה, אז כל שכן המיינד הקולקטיבי, שאין לו רצון קבוע משלו וכמה הוא מנסה להיאחז ברצון קבוע, כוח רצון קבוע, הנעה לפעולה מתוך רצון.

מתוך הרוויה החדשה הזו שיש בתוכי עכשיו, אני רואה את הניסיון של המיינד להשתמש באנרגיית הרצון שלי על מנת להגדיר את החור השחור המשתנה תמיד של הזהות (האהבה והכיוון) הפתוחה שלי.

אני רוצה להיות X אז אעשה Y. אני לא רוצה להיות G אז לא אעשה C ואין ספור נוסחאות נוספות שכאלה, חלקן משוואות פשוטות חלקן מורכבות יותר, אך השורה התחתונה אותה אחד: מיינד המנסה לשלוט בחומר. מחשבה המנסה לשלוט בגוף.

דרך החוויה האישית הזו אני רואה את הבלבול האדיר של המיינד הקולקטיבי, של כל האנשים שמונעים ע"י התוכנית הגלובלית ללא מודעות עמוקה של צופה מסור וכנוע בתוך גוף חי ופועם.

אני רואה בבהירות נוספת את הצעד האבולוציוני הבא של התודעה האנושית - לוותר על הרצון, להיכנע לחיי הגוף.

איך עושים את זה? - אני לא יודעת.

מה הצעד הבא? - אני לא יודעת.

יש מחשבות

יש תחושות

יש רגשות

יש צלילים

יש תמונות

יש תנועה

אין הזדהות

אני צופה.