אין לי - זכות קיום

7 מאי 2024

כמה דברים שלמדתי לאחרונה מתוך התבוננות באגו, בעיקר 21-45, ערוץ הכסף, ראש השבט.

אגו פתוח משקף ומגביר אגו מוגדר, כמו כל מרכז אחר. והאגו הפתוח עסוק כל הזמן בלהוכיח שהוא ראוי, ראוי לזכות קיום. המיינד מתרגם את האגו הפתוח כיצור שחייב להוכיח את כך שהוא ראוי לקיום ולכן הבסיס של המיינד של האגו הפתוח הוא איום קיומי. הנקודה הזו אפשר להפוך אותהף כלומר להלביש אותה על אגו מוגדר ולראות מה זה אומר עליו. מה שאני רואה זה שהאגו המוגדר הוא זה שבאמת חייב להוכיח שהוא ראוי לקיום. שבט שראוי לקיום הוא שבט שיש בו תמיכה חומרית. כלומר, ברגע שאגו מוגדר, כמוני, קול השבט, אומר "אין לי / אין לנו" השבט מיד נכנס לסכנת הכחדה. ראש השבט יעשה הכל כדי להימנע מהמצב הזה, ואם כבר הגיע למצב הזה, הוא ימנע מלומר "אין לנו", וכל זה יפעל ספציפית מתוך הפתיחות וההתניות של האדם הנושא את האנרגיה הזו.או לדוגמא, במקרה שלי, ברגע שמגיע המצב שבו האישיות שלי מודדת ש"אין לי" אני רואה ששוב ושוב בחיי המיינד נכנס לסחרחרה מחשבתית על איך אני יכולה למכור לאנשים את הכשרון שלי עכשיו, שאלו בדיוק ההתניות הכי משמעותיות בעצוב שלי, ספליט שנסגר עם השערים 44, 16 ו 20.

הדבר השני ששמתי לב עליו זה עד כמה רחוק מוכן ללכת ראש השבט כדי לא להגיד "אין"

זה מתקשר במובן הרחב של התודעה האנושית (ואולי אצל נשים עוד יותר) לקושי להגיד "לא", כל עיצוב מתוך הפתיחות שלו, סאקראל פתוח שלא יודע מתי להפסיק, סאקרל מוגדר שמתעלם מחוסר הזמינות שלו כדי הימנע מ " לא נעים" או כדי להוכיח שהוא יכול וכו'.

ראש השבט הוא זה שמראה לעולם כמה חומר יש לשבט, כלומר, הוא זה שירצה את הבית הכי מפואר והרכב הכי חדיש (או כל דבר אחר שנחשב בחברה כהוכחה לכמות החומר שיש לך) אך אגו מוגדר (באופן כללי) לא נדחף להוכיח חזק כמו אגו פתוח ולכן ניסיונות ההוכחה שלו תמיד יראו מגוכחים ליד אגו פתוח ורוב 21-45 שפגשתי (כולם בצד האישיות) בשלב מסוים בחייהם הפסיקו את הרדיפה הנוראית אחר כסף כי ברור להם שזה לא הכסף, אין להם צורך להוכיח שהם ראויים לקיום, כי המיינד לא עסוק בזה, מתוקף מוגדרותו של האגו.

יחד עם זאת, לנו, ה 21-45, נוצרת התנהגות מאוד מוזרה שאני מתבוננת בה כבר שנים. מצד אחד הצהרה שאין כסף ומצד שני "בזבזנות" מטומטמת שבאה לידי ביטוי בעיקר בדברים "הקטנים" היומיומיים. שבפנים המיינד אומר:

"מה זה רק עוד 20 /50/ 200/ 300 ש"ח, זה לא באמת יעשה הבדל בכך שחסר לי עכשיו הרבה יותר"

"אני אשב במסעדה עכשיו כדי שלא יחשבו שאין לי כסף"

"אני אקנה לו את הדבר הזה שהוא רוצה כדי שימשיך לאהוב אותי"

"אני אדחה אותו עוד קצת בתשלום החוב כדי להימנע מהאמת שאין לי"

כי עבור קול השבט, להגיד אין לי זה להגיד אין לי זכות קיום

המיינד, שעובד דרך של הפחדים החרדות והעצבנויות שלנו, מנצל גם את זה לטובת הניסיון שלו לשלוט בחיים. רק שלאגו אין באמת מודעות, רק כוח, ולכן הרבה יותר קשה לתפוס את המכניקה הזו מבפנים, קל יותר לראות אותה על משהו אחר.

אגו = כוח רצון בעולם החומר, סאקרל = כוח החיים בקיום עצמו

שני כוחות אדירים הם מקור האנרגיה שמאפשרת חיים בתוך חומר. וברגע שהם נופלים לעבדות המיינד אנו מקבלים אגו שמפחד להגיד "אין לי", סאקרל שמפחד להיות "לא זמין" וכל התנועה החומרית של האדם בחיים מתקלקלת.

כמו כל דבר אחר, היציאה האפשרית היחידה מהמצב הזה היא אסטרטגיה, סמכות פנימית ושינה לבד.

להפסיק לתת למיינד לשלוט בחיים שלנו, ולא משנה מה הוא אומר, ולהתחיל לסמוך על תנועת הגוף.

ובנתיים, בזמן שאנו ממתינים להגיב למה שיבוא אלינו, יש מקום להסיח את המיינד, ויש הרבה דרכים לכך, אחת מהן, היא חינוך מחדש או חיווט מחדש, תלוי את מי שואלים :)

אז מטרתו של כל המלל הזה היא בעצם לחשוף את המכניקה, זה לא אומר שאפסיק ליפול בבור הזה, אבל יהיה לי הרבה יותר קל להימנע ממנו אם אהיה אראה אותו בזמן שאני ממשיכה לצעוד ברחובות חיי. לפעמים לעורר שינוי בחיים כל מה שצריך זו מודעות, רק לצפות שכך זה קורה. הצפייה מאפשרת גמישות בתנועה הפנימית, גמישות בתנועה הפנימית מאפשרת לתנועות חדשות לקרות.

מחשבה נוספת היא על מה התבוננות על מה קורה בתוך שבט כשהוא מגיע למצב של מחסור במשאבים - הוא יוצא למלחמה עם השבט השכן. ובתוך האבולוציה האנושית, מכירה מחליפה את מקום המלחמה, אז במקום להילחם אני נדחפת למכור.

בתוך המבנה השבטי, איש מכירות הוא הלוחם והוא לא ראש השבט. ולכן לא משנה כמה המיינד דוחף לזה, התוצאה לא תהיה מוצלחת. יש להכיר בכך שאלו אכויות שונות וזה שראש השבט "יודע" מה צריך לקרות כדי שהשבט ימשיך להתקיים, זה לא אומר שהוא יכול לעשות את זה בכוחות עצמו.

ראש השבט לא יהיה שליו ואיש המכירות לא יהיה מצליח כל עוד הם לא פועלים מתוך האסטרטגיה והסמכות הפנימית של העיצוב היחודי של כל אחד מהם.